·
אספת ציוד לתינוק.
מגיעה לך מדבקה.
חוברת לאיסוף הציוד לקראת הלידה, עם דף מדבקות. כל פריט שנכנס הביתה - עגלה, אמבטיה, שקית בגדים מאיזו אמא חמודה - מקבל מדבקה. במקום וי באקסל.
וי באקסל לא מחזיק את זה
את חוזרת הביתה עם עגלה. מוציאה אותה מתא המטען, מכניסה לסלון, ופותחת אותה פעם אחת רק כדי לראות איך היא נראית פתוחה. העגלה הזאת עומדת להתמלא בקרוב בתינוק שלך. היא כבר בבית שלך. היא מוכנה בשבילו.
ואז את פותחת את האקסל ומסמנת:
זהוי?? הדבר הכי מרגש שקרה לך החודש קיבל ריבוע אפור בעמודה C.
פוקימאמא מחזיר לזה את הרגש.
מדביקים מדבקה. כמו ילדים. כי זה בדיוק מה שזה.
שלושה שלבים, ואחד מהם זה פשוט להתרגש
קנית, קיבלת מאחותך הגדולה, או נסעת לקצה העיר בשביל אמבטיה מקבוצת ווטסאפ. לא משנה איך היא הגיעה, היא הגיעה.
הפריט מחכה לך בעמוד שלו, בחלוקה הגיונית. לידו הערה קטנה שמסבירה למה הוא שם, או סתם מצחיקה אותך.
וזהו. שנייה אחת של סיפוק אמיתי, והחוברת מתמלאת. יש משהו בלראות את זה מתמלא שאקסל לא יודע לעשות.
הייתי בהריון, והייתי אבודה
אני עילית, ובהריון הראשון שלי עשיתי מה שכולן עושות: חיפשתי רשימה. מצאתי חמישים. אחת אמרה שחייבים, השנייה אמרה שזה בזבוז כסף, והשלישית התבררה בסוף כפרסומת.
אז ישבתי ובניתי לעצמי רשימה משלי. החלטתי שרוב הציוד יהיה יד שנייה, כי יש בחוץ ציוד יד שנייה במצב מעולה, ורק את הדברים שבאמת חשובים אני אקנה חדשים.
הצטרפתי לקבוצות ווטסאפ. נסעתי. אספתי. ויום אחד חזרתי הביתה, הנחתי על הרצפה אמבטיה שאספתי מאיזו אמא חמודה, והרגשתי משהו שלא ידעתי לקרוא לו בשם.
יש! אספתי אותה! אני פוקימאמא!
מה זה כוס טפטופים, לעזאזל
פתאום יש מילון שלם שאף אחד לא טרח לתת לך. וגם כשסוף סוף הבנת מה זה, נשארת עם השאלה האמיתית: אני באמת צריכה את זה, או שפשוט מישהו מאוד רוצה שאקנה?
בפוקימאמא יש רק מה שבאמת צריך.
ולכל פריט יש הערה מדוייקת.
איך זה נראה מקרוב
חוברת, חלוקה לקטגוריות, איורים של הפיצפוציה, ודף מדבקות אחד שעושה את כל ההבדל.
מה מגיע אליך הביתה
- חוברת קינון עם כל הציוד שבאמת צריך, בחלוקה הגיונית
- דף מדבקות, פריט פריט
- הערה על כל פריט, שמסבירה או סתם מצחיקה
- מדבקות שמסמנות מה תקנו אח״כ, מה יד שנייה ומה מתנה
- איורים של הפיצפוציה לאורך כל החוברת
- חוברת שנשארת אחרי הלידה, לא רשימה שנמחקת
שאלות שנשאלנו
מתי הכי כדאי להתחיל?
ברגע שהתחלת לחשוב על זה. רוב הנשים מתחילות לאסוף בערך בשליש השני, אבל אין פה חוקים. גם אם רק פתחת טאב של עגלות, את כבר בתהליך.
אני כבר באמצע האיסוף. פספסתי?
ממש לא. פותחים את החוברת, מדביקים בבת אחת את כל מה שכבר יש, ופתאום רואים כמה הספקת. זה רגע די מספק בפני עצמו.
זו רשימה או משחק?
גם וגם, וזה בכוונה. הרשימה עושה את העבודה של לא לשכוח כלום, והמדבקות עושות את העבודה של להזכיר לך שזה בעצם מרגש.
אני לא אוספת יד שנייה. זה עדיין בשבילי?
בהחלט. החוברת לא מכתיבה לך מאיפה להביא, רק מה באמת צריך.
זה מתאים כמתנה?
זו המתנה שנותנים בתחילת ההריון, כשעדיין אין מה לקנות לתינוק ורוצים לתת משהו שהוא באמת בשבילה. היא תשתמש בזה חודשים.
משלוח ואיסוף עצמי
המשלוח מגיע עד 21 ימי עסקים. אפשר גם לאסוף עצמית מבנימינה.
לאסוף ציוד לתינוק זו חווייה.
לא טבלה.
זה מרגש, זה קצת מלחיץ, וזה קורה לך בפעם הראשונה.
פוקימאמא פה כדי להוריד את הפאניקה ולהגביר את ההתרגשות.